אימצנו כלבה חדשה, מה כדאי לתת לה לאכול?

התזונה של הכלב צריכה להיות מבוססת בעיקר על מזון מסחרי. כיום ישנו מגוון רב של מזונות מסחריים, מאיכויות שונות. ככלל, המזונות המסחריים המוכרים מכילים את כל אבות המזון הדרושים לכלב ולכן יכולים להוות את מקור ההזנה היחיד שלו.
ניתן לגוון את התפריט במזונות שונים, כגון בשר,עוף, אורז, גבינות, ירקות וכו' אך חשוב להקפיד על מספר כללים:
* לא לתת מלוח/חריף/ מתוק מדי, הכל במידה.
* לא לתת בצל, שום, שוקולד, ענבים, צימוקים, אבוקדו, ממתיקים מלאכותיים, בשר נא ועצמות.
* חשוב שהמזון לכלבים יהווה לפחות 90% מהמנה היומית והתוספות יהיו רק "תוספות" כלומר עד 10%.
* לא לתת עצמות, עצמות בעיקר של עוף נשברות בצורה חדה ויכולות לגרום לקרעים במערכת העיכול ולמות הכלב או להצטבר כגוש עצמות ולגרום לחסימת מעי.
* פרופורציה היא מילת מפתח – כלב ששוקל 3 ק"ג צריך לקבל אוכל פרופורציונלית לגודלו (נגיד שאת/ה שוקל 60 ק"ג ואוכל 4 קציצות ביום, אתה שוקל פי 20 מהכלב, כלומר פרופורציונלית הכלב יכול לקבל 1/5 קציצה ביום).

מצאתי גור חתולים נטוש, מה עושים?

הגור זקוק לסביבה מחוממת, נקיה וללא רוח ישירה. חימום מתאפשר ע"י בקבוק מים חמים העטוף במגבת, המספק מקור חום ומעין "תחליף אמא".
הזנת הגור – כיום, קיימות פורמולות לחלב כלבה או חתולה, ובהן מומלץ להשתמש. כמות המזון מותאמת לגיל ומשקל הגור ומפורטת על האריזה המסחרית. לחלופין ניתן להשתמש בתחליפי חלב לתינוקות (בריכוז שונה מזה הניתן לתינוקות), או בהכנת תערובת הזנה ביתית. יש להאכיל את הגור בתדירות הנקבעת על ידי הרופא/ה על פי גילו ומצבו, וניתן להיעזר בבקבוק המותאם לכך במיוחד. בזמן ההאכלה יש להיזהר שהגור לא ישאף את החלב אל ריאותיו ויש להתאים את פתח הפיה לגילו ויכולתו. מומלץ לעקוב אחרי ההוספה במשקל הגור והתפתחותו, באמצעות בדיקה ושקילה שבועית. בגיל 3-4 שבועות ניתן להתחיל לגמול את הגורים ולהציע מזון מסחרי מורטב.
לסיום – יש לסייע לגורים לעשות את צרכיהם ע"י גירוי אנאלי. לאחר הארוחה יש לשפשף בעדינות באמצעות צמר גפן לח מכיוון הבטן התחתונה אל פי הטבעת. פעולה זו מחקה את פעולת הליקוק הטבעית שמבצעת האם. במקרה של עצירות או שלשול יש לפנות למרפאה.

אני מתלבט האם לעקר את הכלבה שלי. למה זה בכלל כדאי?

עיקור הנו ניתוח הנעשה תחת הרדמה כללית בו מוסרים הרחם והשחלות. המניעים לעיקור הנם מניעת ייחום והריונות בלתי רצויים (שבסופם מגיעים לעולם גורים בלתי רצויים), ומניעת מחלות כגון סרטן עטין ושחלות, ציסטות ודלקות רחם. בנסיבות נורמליות, מומלץ לעקר כלבות בגיל חצי שנה, עוד לפני הופעת ייחום ראשון. בכך מקטינים ב-99% את הסיכון לגידולי עטין. דלקות רחם נפוצות מאד בנקבות לא מעוקרות, והטיפול המומלץ בהן הוא בלאו הכי עיקור. לכן כדאי לעקר ולהימנע מבעיות אלו מראש.
ישנם כמה מיתוסים בנוגע לעיקור וכאן המקום להתייחס אליהם –
– הכלבה לא בהכרח תשמין בעקבות העיקור. ישנה ירידה מסוימת בקצב חילוף החומרים, אולם התזונה, רמת הפעילות הגופנית ותכונותיה הגנטיות ישפיעו הרבה יותר על השמנתה.
– לעיקור אין השפעה על אופייה של הכלבה והוא אינו הופך אותה לתוקפנית.
– לא כדאי שהכלבה תמליט קודם? לא. לכלבה לא משנה אם המליטה או לא, וכאמור, מבחינת מניעת סרטן העטין מומלץ לעקרה לפני ייחום ראשון.

לכלב שלי יש ריח רע מהפה. למה זה קורה?

הסיבה הנפוצה ביותר לריח פה רע בחיות מחמד הינה מחלות חניכיים הנגרמות בגלל הצטברות אבן שן.
התהליך מתחיל כאשר חיידקים נצמדים לפני השן. עם הזמן מצטברים מינרליים מהרוק מעל החיידקים ונוצרת שכבת אבן שן ודלקת חניכיים. בהסתכלות בפה של חיית המחמד ניתן לראות חניכיים אדומים, ולעיתים שיניים מתנדנדות, שבורות או חסרות. מחלות חניכיים אלו לרוב כואבות, אך רוב חיות המחמד אינן מראות סימנים לכאבים אלו. ישנם חיות שיתקשו בלעיסת מזון קשה ויאכלו פחות.
סיבות נוספות לריח רע מהפה יכולות להיות אכילה של דבר בעל ריח רע (צואה, מזון מקולקל), מחלות מטבוליות כגון סכרת וכשל כליות, מחלות מערכת נשימה או עיכול או מחלות פה אחרות.
כאשר לחיית המחמד יש ריח רע מהפה יש צורך בבדיקה וטרינרית.
כאשר הסיבה לריח הינה מחלת חניכיים בשלבים הראשונים הטיפול כולל ניקוי וליטוש השיניים תחת הרדמה. לאחר הניקוי, לצורך מניעת הצטברות חיידקים ואבנית, מומלץ להקפיד של צחצוח שיניים באופן קבוע.

יש לי שתי חתולות מקסימות עם ריח פע מזעזע בחודשיים האחרונים. שתיהן בנות 4, אוכלות רק אוכל יבש איכותי, מקבלים כדור נגד תולעים כל חודשיים ומקבלות אבקה נגד פרעושים. אז מה זה הריח הזה?

ריח רע מהפה יכול להגיע לרוב מ-2 מקורות עיקריים:
האחד (והנפוץ יותר)- אבן שן ו/או דלקת חניכיים אשר גורמים לריח רע ומצריכים טיפול וטרינרי.
השני (והפחות נפוץ) הינו ריע שמגיע מהקיבה – בו יותר קשה לטפל והוא מצריך תרופות שמורידות חומציות.
מאחר והראשון נפוץ יותר וקל יותר לטיפול אני מציע להגיע לוטרינר לבדיקה!

איך נדבקים בתולעת הפארק? אפשר למנוע את זה?

תולעת הפארק(Spirocerca lupi) היא תולעת ורודה באורך כ 4-7 ס"מ. הזחלים (דרגת התפתחות צעירה של התולעת) מתפתחים בגופה של חיפושית זבל הניזונה מצואה של כלבים. עם תום ההתפתחות החיפושית עלולה להדביק. כלב נדבק מאכילת חיפושית נגועה. החיפושיות מצויות בד"כ בצואת כלבים, או מתחפרות במחילות באדמה. לכן כלבים שנוטים לאכול צואה הם בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר להדבקה.
הזחל משתחרר בקיבה של הכלב, ומתחיל לנדוד דרך כלי הדם עד לאבי העורקים, ומשם לוושט. בוושט התולעת מתחפרת וסביבה נוצרת מסה המכונה גרנולומה, בה יושבות התולעים ומטילות ביצים לחלל מערכת העיכול. הביצים מופרשות עם צואת הכלב וכך מדביקות חיפושיות חדשות וכלבים חדשים.
ניתן למנוע תחלואה ע"י זריקות תקופתיות של חומר הקוטל את התולעת המצויה בגוף, וע"י שימוש במחסום פה בעת הטיול (מומלץ בעיקר בכלבים בעלי נטייה לנבירה ואכילת זבל).
כמו כן ניתן להקטין את מעגל ההפצה של התולעת ע"י הקפדה על איסוף הצואה והשלכתה לפח.

אני רוצה סרס את הכלב שלי, האם זה מומלץ? באיזה גיל? האם הכלב ישמין אחרי הניתוח? והאם הכלב לא יהפוך "סיסי" ?

סירוס של כלב זכר מתבצע מסיבות רבות: הקטנת תוקפנות כלפי אנשים וכלפי כלבים אחרים, הקטנת ילודה ומניעת השלכת גורים לרחוב, בעיות פרוסטטה (ערמונית) בכלבים מבוגרים, בעיות של דלקות או גידולים באשכים.
הגיל המומלץ הוא דווקא גיל צעיר אז לסירוס יש השפעה חזקה יותר מאחר והכלב עוד לא סיגל לעצמו הרגלים רעים.
לגבי עניין ההשמנה: לאחר ניתוח סירוס יורדת רמת הטסטוסטרון בדם (ההורמון הזכרי), הורמון זה קשור לקצב המטבוליזם בגוף, לכן לאחר הניתוח המטבוליזם יורד בערך ב10%, לכם אם לא מבצעים פעילות גופנית להעלאת המטבוליזם או לחליפין מפחיתים את כמות האוכל בהתאם, עלולה להתפתח השמנה.
הכלב לא יהפוך "סיסי", מאחר ואין לו את המודעות לגבי תוכן שק האשכים שלו, הכלב יראה פחות התעניינות בנקבות ולא יהווה תחרות לזכרים אחרים ולכן הם לא יתקפו אותו. פרט לכך האופי לא משתנה.

הכלב שלי כל הזמן מתגרד ועכשיו הופיע לו אזור פצוע ורטוב באזור הגב, מה זה? ומה לעשות?

מדובר כנראה ב-HotSpot – דלקת עור אקוטית רטובה שנגרמת לרוב עקב אלרגיה לפרעושים.
כדאי להגיע לבדיקה וטיפול במרפאה מאחר והבעיה נוטה להתעצם כמו כדור שלג וככל שעובר הזמן הדלקת חמורה יותר.
כמו כן מומלץ בכל מקרה להתחיל מייד טיפול נגד פרעושים.

החתולה שלי המליטה מספר גורים, איך ניתן להבדיל בין זכר לנקבה?

ובכן בגיל צעיר זה אכן קשה מאוד מכיוון שהכל מאוד קטן והאשכים שהם סימן מקובל להבדל עדיין לא ירדו למקומם, אולם המיקום של הפתחים יכול לרמז לזכר או נקבה- הפתח של הנרתיק בנקבה קרוב יותר לפתח האנוס לעומת פתח הפין בזכר (העורלה), ניתן להשוות בין הגורים ע"מ לקבל פרופורציות. בעוד מספר ימים השינויים יהיו משמעותיים יותר כאשר בזכרים תוכל לראות אשכים קטנים בין פתח האנוס לפתח העורלה (וזו הסיבה גם למרחק הגדול יותר).

מצאתי גור – וזה עבר רק חיסון ראשון. ביצעתי את החיסון במרפאה שלכם בהוד השרון. האם מותר לרדת איתו לגינה ?

תשובה: המצלתנו היא כמובן לא להפגיש אותו עם כלבים אחרים ולא להוריד אותו לגינה למקומות בהם מסתובבים כלבים אחרים וזאת מהסיבה שלוקח זמן עד שמערכת החיסון מכירה את החומרים(6 מחלות) שהוזרקו ומפתחת נוגדנים כנגדם, התהליך לוקח בערך שבועיים ואח"כ אנו מזריקים שוב את אותם חומרים ע"מ להגביר את כמות הנוגדנים. מכיוון שמדובר במחלות מדבקות שעלולות להרוג את הכלב, אנחנו לא לוקחים סיכון, ומציעים ללקוחותינו גם לא לקחת כמובן, ולא להוציא את הכלב לפחות בחודש הראשון עד שיש תגובה חיסונית מספקת.
יש לזכור שמרבית המחלות מועברות דרך הפרשות: צואה, שתן, רוק וכו' ולכן מגע עם כלבים אחרים, או הסתובבות במקומות בהם כלבים אחרים עושים צרכים עלול לגרום למחלה.
לאחר שהכלב חוסן ומערכת החיסון שלו מכירה את המחלות כבר אין סכנה.

האם נחוץ לעשות בדיקות דם לפני ניתוח עיקור שגרתי

אמנם הכלבה צעירה ובריאה אולם ייתכן ויש מחלה תת קלינית (שלא מתבטאת) ועלולה לסכן את חייה של הכלבה, לדוגמא: בשבוע שעבר הגיעה כלבה כזו (צעירה, בריאה) לניתוח שגרתי של עיקור, בבדיקות הדם המקדימות התגלה חוסר בטסיות הדם בבדיקות שנשלחו למעבדה נתגלתה קדחת קרצית – מחלה שעלולה לסכן חיים באופן כללי, אבל במקרה של ניתוח עלולה לגרום למוות עקב דימום. כמובן שהניתוח נדחה, הכלבה קיבלה טיפול בקדחת הקרצית ובעוד מספר שבועות לאחר שתחלים תעבור את הניתוח ללא חשש.